מי מאתנו לא מכיר את התופעה של ילד חולה בדלקת גרון או דלקת אוזניים, רצים לרופא ומקבלים בדרך כלל מרשם אנטיביוטי..
אז הילד מטופל בדרך כלל באנטיביוטיקה פעם אחת, פעמיים – אך מה קורה כשהילד שלנו נכנס למעגל קסמים של דלקת גרון או דלקת אוזניים?

אנו מתחילים לבקר את רופא הילדים בתכיפות גבוהה, ושוב מקבלים אנטיביוטיקה, וכשזו מפסיקה לעבוד, הרופא רושם לנו מרשם של אנטיביוטיקה חזקה יותר, רחבת טווח, בתקווה שהפעם היא זו שתצליח לחסל את החיידק. אך ראו זה פלא, הילד שלנו מפתיע שוב – עוברים מספר שבועות והופ ! שוב הילד סובל מדלקת גרון או אוזניים, כאילו כלל לא טופל.
השאלה העיקרית שאנו צריכים לשאול את עצמנו, היא – למה הילד שלנו חולה ללא הפסקה? ונראה כאילו התחיל ל"חיות" על אנטיביוטיקה ולפתח בה תלות. הרי לכולנו יש סטרפטוקוקס בגרון ואלפי חיידקים נוספים בגופנו. מדוע אם כן חלקנו חולים תכופות, וחלקנו חזקים ובריאים יותר? אפשר להגדיר זאת כמערכת חיסונית חלשה. ברגע שאנו חלשים יותר ופגיעים יותר, גם המערכת החיסונית בגופנו נחלשת ונהיית חשופה יותר לאותם חיידקים.

הטיפול האנטיביוטי עוזר להיפטר מהחיידק באופן זמני, אך הוא לא מטפל בגורמים שהביאו לדלקת מלכתחילה.

ולכן, עד שלא נשנה ונטפל בתנאים הבסיסיים שגרמו לבעיה, החיידקים ימשיכו לחזור לאותה סביבה שמאפשרת להם לצמוח ולהתרבות. זאת אומרת, תמונת המחלה של דלקת גרון או דלקת אוזניים תתחיל רק אם יהיו תנאים מתאימים לכך.

על פי ההומאופתיה הקלאסית, לא החיידקים הם שגורמים למחלה, אלא, שהם "מתעוררים" כשהמערכת החיסונית שלנו אינה חזקה מספיק בכדי להתמודד עם גורמים חיצוניים שונים (לחץ פיזי, רגשי, פסיכולוגי).

מטרת הטיפול ההומאופתי הקלאסי היא לחזק את החולה מבפנים, דהיינו לחזק את המערכת החיסונית שלו ולא לתת טיפול נקודתי כדוגמת האנטיביוטיקה. ברגע שנהיה חזקים ובריאים יותר לחיידק לא תאפשר סביבת חיים מתאימה והוא יישאר לטנטי.

השינוי שאנו אמורים לראות הוא לא רק היעלמות של דלקת הגרון, האוזן או כל דלקת אחרת, אלא מצב פנימי שמתאזן אצל הילד, הן ברמת הרגשית, הנפשית והכללית באופן קבוע ולזמן רב.

1. מקרה לדוגמא -ילד בן 5
ילד בן 5 שסובל מדלקות סטרפטוקוקוס חוזרות ונשנות. האם מדווחת שרק בשנה וחצי האחרונה חלה יותר מעשרים פעם ובכל פעם קיבל טיפול אנטיביוטי. האם החליטה להגיע לטיפול הומאופתי משום שהבינה שהאנטיביוטיקה כבר איננה מסייעת, והילד חוזר ונחלה בכל שבועיים שלושה מחדש.
בבירור עמוק נמצא שדלקות הגרון התחילו מאז גיל 3, כשבתקופה זו ההורים עברו משבר עמוק בזוגיות שלהם והיו על סף גירושים. גם ההריון עצמו היה מלווה במריבות סוערות.
בחצי שנה אחרונה האם מדווחת שהילד "קשה": הוא עצבני, עקשן, מחפש להרביץ וחסר שקט. בתור ילד קטן יותר היה ילד מאוד טוב, אחד שמרצה את כולם, מסתגל בקלות, בסך הכל טיפוס נוח, מאוד וותרן.
לאחר שקיבל טיפול הומאופתי שהותאם לו באופן אישי ואינדיווידואלי, האם החלה לראות שיפור במצב. הופיעו מעט התקררויות שלא התפתחו לכדי דלקת גרון ומאז ועד היום (מעל לשנתיים) הילד לא חלה בדלקות גרון ולא נזקק לטיפול אנטיביוטי. בנוסף, התנהגות הילד נרגעה והן תגובותיו- יותר סבלני, פחות אגרסיבי, מסוגל לשחק עצמאית יותר זמן מאשר קודם לכן, האלימות נרגעה ופחות תזזיתי.

2. מקרה לדוגמא – תינוקת

תינוקת בת 10 חודשים שסובלת מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות. גם היא מקבלת כל פעם טיפול אנטיביוטי, אך הדלקת שבה וחוזרת לאחר מספר שבועות.
האם מספרת שבעקבות הבעיה הילדה לא ישנה בלילות, מגרדת את האוזן ופוצעת אותה עד זוב דם. מאפיינים נוספים שנלקחו כדי לקבל את ה"תמונה" השלמה: הילדה עדיין איננה זוחלת בצורה תקינה (זוחלת בעזרת המרפק) ונראה שההתפתחות שלה מאוד איטית, הילדה סובלת מריח חמוץ בכל הגוף ובפרט באזור הראש, מפחדת מזרים ואוהבת מאוד אוכל חמוץ.

תוך מספר ימים בודדים מתחילת הטיפול ההומאופתי, הילדה התחילה לזחול בצורה תקינה, הפסיקה לגרד את האוזן וישנה טוב, ואף הריח החמוץ נעלם לגמרי מגופה.

לסיכום:

במאמר זה השתדלתי להציג דוגמא של שני ילדים שסובלים מדלקות חוזרות שקיבלו טיפול שמותאם להם באופן אישי על פי מכלול הסימפטומים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים.

כפי שראינו, ההומיאופתיה לא טיפלה בצורה נקודתית בדלקת הגרון, אלא בילד, וכתוצאה מטיפול נכון זה, הטיפול נגע הן בפן הפיזי של הילד והן בפן ההתנהגותי הרגשי שלו.
בטיפול הומיאופתי קלאסי, ההומיאופת מתייחס ל"תמונה" המלאה של החולה, לאדם השלם, ולאו דווקא למחלה עצמה, ולכן אין טיפול זהה לאותה מחלה. משמע, שאם יגיעו עשרה ילדים לטיפול הומיאופתי עם בעיה חוזרת ונשנית של סטרפ. בגרון או דלקת אוזניים, כל אחד מהם יקבל טיפול שונה על פי מכלול האפיונים האישיים שלו, כל אחד מהם הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד !!

לסיכום, הטיפול ההומאופתי מרפא את הנטייה לייצר דלקת אוזניים או גרון (או כל הפרעה אחרת) ומחזק את המערכת החיסונית של הילד.

ברפואה הקונבנציונאלית מטפלים רק כאשר הילד חולה, בהומיאופתיה קלאסית ניתן לטפל בילד לאו דווקא בזמן המחלה עצמה, ובדרך זו לחזק אותו ובכך למנוע הישנות של הבעיה.