הטיפול: 40 נשים בסוף לידה הוקצו לאחת מ 3 הקבוצות: Arnica 6c and Bellis 6c (14 משתתפות), Arnica 30c and Bellis 30c (14 משתתפות), או פלצבו כפול (12 משתתפות). את הרמדיס קיבלו אחת אחר השניה (ארניקה ואחכ בליס – או את הפלצבו שלהן)– כל 5 שעות למשך 24 שעות. ולאחר מכן כל 8 שעות. לאחר 48 הטיפול בארניקה הופסק (ברמדי או בפלצבו) והמטופלות המשיכו עם Bellis (או הפלצבו שלו) בלבד – עד תום הדימום.

מדדים עיקריים: רמות המוגלובין (Hb) 48 שעות ו 72 שעות לאחר הלידה – בהשוואה לרמת הומוגלובין שנמדדה לכל אישה לפני הלידה.

תוצאות: מתוך 45 נשים שהשתתפו, נשרו 5 (עקב מעבר ללידה קיסרית או באמצעות עזרים). מתוך ה40 שנשארו, נמצא שלאחר 72 שעות, בקבוצת הטיפול רמות Hb נשארו דומות (לעומת רמתן לפני הלידה) עם הטיפול ברמדיס הומאופתיות (12.7 לעומת 12.4). לעומת זאת, בקבוצת הפלצבו, נצפתה ירידה משמעותית ברמות Hb לאחר הלידה (12.7 לעומת 11.6: p<0.05). גם ההבדל הממוצע ברמות Hb היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול 0.29 (95%, Cl-1.09: 0.52) לעומת 1.18 בקבוצת הפלצבו (95%, Cl-1.82: 0.54) וזאת למרות שקבוצת הטיפול הייתה יותר בסכנת דימומים עקב לידות ראשונות ויותר חתכי לידה . לא נצפו שום תופעות לוואי.

מסקנות: טיפול ב Arnica וב Bellis במינון הומאופתי יכול להפחית דימומים שלאחר לידה לעומת פלצבו. לאור התוצאות החיוביות המחקר קיבל מימון וממשיך להתבצע.



כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Post comment